#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות מלאכה בפורים?	"לתירוץ ראשון בגמ' אסור בעשיית מלאכה בי""ד [אבל בט""ו מותר], ולרבה בריה דרבא מותר מדינא דמעיקרא כתיב שמחה משתה ויום טוב ובסוף כתיב משתה ושמחה ולא יום טוב [אבל עדיין אסור משום מנהג המקום חוץ מנטיעה של שמחה דמותר], וקיי""ל כרבה בריה דרבא דליכא איסור מלאכה, אבל כתב הארחות חיים וכל בו דעכשיו נתקבלו המנהג שלא לעשות מלאכה (ב""י, רמ""א)"	סימן תרצו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העונש למי שעושה מלאכה?	"כתב הרמב""ם שאינו רואה סימן ברכה (שו""ע), לפי הב""י אם זורע אינו מצמיח, ולפי הרא""ם אינו מרויח ואינו מפסיד (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ד') [לפי הרא""ם ומשמעות הרמב""ם זהו אפי' אם עושה מלאכה כדין, אבל הב""י כתב דוקא כשעושה שלא כדין (מג""א ס""ק ב') {ואפשר דתלויין בהדדי, דאם עושה שלא כדין מפסיד, ואם עושה כדין אינו מרויח ואינו מפסיד}, ותמה הפמ""ג (א""א ס""ק ג') לפי הרא""ם דאינו רואה סימן ברכה אפי' במקום שאין נוהג איסור איך נטע רבי נטיעה הא אין רואה סימן ברכה ממנו, וצ""ע]"	סימן תרצו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה מלאכות מותרים בפורים?	"1) בנין ונטיעה של שמחה (שו""ע)<br>2) מלאכת מצוה כגון לכתוב פסקי הלכות ומגילה (ארחות חיים, רמ""א, פמ""ג מש""ז ס""ק א', מ""ב ס""ק ו')<br>3) דברים שאינן צריכים עיון גדול כגון פשטי המקראות כגון פקודי ה' ישרים משמחי לב, ואגרת שלומים, ומזכרת חבותיו (ארחות חיים, ב""י), ומ""מ לא ימשוך בה ויתבטל משמחת פורים (מ""ב ס""ק ו'), ולפיכך התיר הקובץ הלכות (פ""ה סעי' ג') לעשות כביסה במכונה וגם לגלח ולהסתפר וליטול צרפניו, ויש מקילין רק לכבוד שבת (דברי מלכיאל ח""ה סי' רל""ז, כה""ח ס""ק י""א)<br>4) מלאכות לצורך פורים (תרוה""ד, רמ""א), ואפי' אם היה אפשר מאתמול (ערוה""ש סעי' ב')<br>5) מלאכה ע""י עכו""ם (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ב'), ואפשר דבנין בית בפרהסיא חמיר טפי (שע""ת ס""ק א')<br>6) פועל שאין לו מה לאכול דשמחה היא לו (פמ""ג א""א ס""ק א', שעה""צ ס""ק ב')<br>7) דבר שיהיה בו הפסד דה""נ הוי דבר של שמחה (פמ""ג מש""ז ס""ק א', שעה""צ ס""ק ג')<br>8) פרקמטיא (ט""ז ס""ק א', מ""ב ס""ק ג'), ולכן נוהגין לישב בחנויות אבל השם אורחותיו ימעט בישיבת החנות, ויש יראי ה' שאין פותחין החנות בפורים (ערוה""ש סעי' ב')<br>9) הפמ""ג (מש""ז ס""ק א') מקיל לעשות מלאכה בלילה עד הנץ [דומיא דאיסור מלאכה ערב פסח], אבל החת""ס (סי' קצ""ה) מחמיר [דומיא דאיסור הספד ותענית] (ביה""ל ד""ה אין)"	סימן תרצו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לילך לדרך בפורים?	"חידש הערוה""ש (סעי' ג') דאינו נכון לילך לדרך בפורים דעיקר שמחה הוא בבית עם בני ביתו ולא יצא אלא אם מוכרח"	סימן תרצו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביום ט""ו [ולבן כרך מוקף חומה בי""ד]?"	"המחבר הביא משבלי הלקט דאין נוהגין לאסור מלאכה אלא בו ביום שקוראים המגילה, אכן הדרכ""מ (ס""ק א') הביא דנשים נוהגות להחמיר אפי' ביום ט""ו, והבאה""ט (ס""ק ג') משמע דיש מחמירים אפי' באנשים, והכריע המ""ב (ס""ק ז', שעה""צ ס""ק ז') דתלוי במנהג המקום דאפי' בו ביום תלוי במנהג"	סימן תרצו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהספד ותענית?	"שניהם אסורים בי""ד וט""ו"	סימן תרצו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה במקום שנוהגין לילך לקבר לקונן ביום שביעי?	"בפורים אסור לילך שם אלא האבל לבדו ילך עם חזן אחד ויאמר לו השכבה, ואפי' ערב פורים [שהוא יום ששי] אסור לילך שלא יחשבו שאבילות נפסקת מחמת פורים (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק ח')"	סימן תרצו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נהגו הנשים בשעת הלויה?	"קודם קבורה מענות ומטפחות אבל לא מקוננות, ולאחר הקבורה לא מענות ולא מטפחות (שו""ע), ובכל אופן אסורות לבכות אבל אין למחות בהם דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין (שע""ת ס""ק ד')"	סימן תרצו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אבלות נוהגת בפורים?	"יש בזה ג' שיטות:<br>1) שאילתות - פורים כרגל ומבטל שבעה [דכתיב שמחה ברגלים וכתיב שמחה בפורים, והקשה מהר""ם א""כ לאחר שבעה יבטל שלשים ואינו משמע בגמ' מו""ק (י""ט), ועוד א""כ למה נשים מטפחות בפורים הרי אינן מטפחות ברגל (ב""י)]<br>2) מהר""ם מרוטנבורג - פורים כשבת ואינו מבטל שבעה ורק דברים שבצינעא נוהגין [ועולה לו למנין שבעה אפי' אם מת בפורים (מג""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק י""ד)]<br>3) רמב""ם - נוהג אבלות לגמרי בפורים.<br>להלכה, המחבר וב""ח ועוד אחרונים פסקו כהרמב""ם [ותמה הרמ""א דהמחבר ביו""ד (סי' ת""א סעי' ז') פסק כמהר""ם, ויש אומרים דכאן הוא ט""ס (ערוה""ש סעי' ז')], אבל הרמ""א ומנהג העולם נהגו כמהר""ם מרוטנבורג, ואע""פ שהמג""א (ס""ק ז') מצדד להחמיר מ""מ המ""ב (ס""ק י""ב) מקיל כהשע""ת (ס""ק ו') דאזלינן בתר המיקל באבלות, ובפרט בענין חליצת נעלים וישיבה ע""ג קרקע בודאי אין להחמיר, ולפי המג""א אסור לראות כל מיני שמחה, והא""ר מפקפק בו (שעה""צ ס""ק י""א), ולפיכך הכריע המ""ב דיראה למעט במיני שמחה"	סימן תרצו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם האבל הולך לביהכ""נ לשמוע מקרא מגילה 1) בלילה 2) ביום?"	"1) לו""ע עדיף להתפלל ולקרות המגילה בבית אם יש לו מנין דלא הוי כאבלות בפרהסיא, ואם אין לו מנין יתפלל מעריב ביחידות ואח""כ ילך לביהכ""נ לקריאת המגילה [והטור מיירי כשאין לו מנין בביתו] (דרכ""מ ס""ק ג', מ""ב ס""ק י' וס""ק ט""ז) 2) לפי המחבר דינו כלילה, ולפי הט""ז (ס""ק ב') אפי' לרמ""א דינו כלילה, ולפי המג""א (ס""ק ח') יש להקל ביום לילך לביהכ""נ לשחרית ולקריאת המגילה אפי' אם יש לו מנין [כיון דכתיב ימי משתה ושמחה (מ""ב ס""ק ט""ז)], והכריע הפמ""ג (א""א ס""ק ח') המקיל לילך לתפילה לא הפסיד (מ""ב ס""ק י""ג), והמ""ב (ס""ק ט""ז) סותם כהמג""א דמותר לילך לביהכ""נ לשחרית אפי' אם יש לו מנין בביתו [אבל לא יצא מביתו לעניני רשות (פמ""ג, מ""ב ס""ק ט""ז)]"	סימן תרצו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם האבל יכול להיות הבעל קורא?	"כתב תשובת בנין עולם (סי' ל""ה) מותר אם אין שם אדם אחר שיודע לקרות כ""כ בנקודות ובטעמים ובדקדוק אותיות (מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן תרצו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאבל לילך לסעודת פורים עם משפחתו?	"לכתחילה יעשה הסעודת משפחה בביתו, ואם זה לא אפשר כתב הקובץ הלכות (פט""ז סעי' י""ג) דיכול לילך חוץ לביתו אם הוא סעודת משפחה או סעודה שהוא רגיל להשתתף בו מידי שנה בשנה דאז יהיה כאבלות בפרהסיא אם אינו הולך"	סימן תרצו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפורים שחל במוצאי שבת?	"אם אכל שלש סעודות קודם מנחה יכול לישב בביהכ""נ אחר מנחה וישמע כל תפילת מעריב וקריאת המגילה (רוקח, שו""ע), אבל אם צריך לחזור לביתו אחר מנחה לאכול שלש סעודות לא יחזור אם יש לו מנין בביתו אבל אם אין לו מנין יש עצה לחזור מבעוד יום ולישאר שם למעריב ולקריאת המגילה (מג""א ס""ק י', מ""ב ס""ק ט""ו)"	סימן תרצו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בט""ו?"	"כאן מודה המג""א דיתפלל שחרית בביתו, ומ""מ לענין חליצת מנעלים וישיבה ע""ג קרקע אין צריך (דה""ח, מ""ב ס""ק ט""ז)"	סימן תרצו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים 1) צידוק הדין 2) קדיש?	"1) לא (מג""א ס""ק י', מ""ב ס""ק ט""ז) 2) בדרך כלל לא, אבל לחכם אומרים קדיש לאחר שדורשים עליו (מג""א שם, מ""ב שם)"	סימן תרצו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אומרים המקום ינחם כשאבל בא לביהכ""נ בערב שבת פורים?"	"לא דאין אבלות בפרהסיא בפורים (ט""ז ס""ק ב'), והוסיף רע""א והשע""ת (ס""ק ז') בשם הא""ר דה""ה כשחל שושן פורים בערב שבת"	סימן תרצו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אבל חייב במשלוח מנות?	"כן דחייב בכל מצות אפי' כשהוא תוך שבעה (מ""ב ס""ק י""ז, שעה""צ ס""ק י""ח) [ואע""פ שיש מנהג שלא ליקח דבר מבית האבל תוך שבעה הכא שאני דהוי מצוה, ועוד פורים דומה לשבת וליכא קפידא בשבת (גשר החיים פכ""א אות ז' סעי' י')], אבל לא ישלח דברים של שמחה (ספר חסידים, מג""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק י""ח) {והא דכתב ספר חסידים דשולח מעות, נראה דזהו על דרך ההלכות קטנות שמובא בבאה""ט (סי' תרצ""ה ס""ק ז') דס""ל דיכול לשלח מעות שיכול לקנות בהם צרכי סעודה, ועי' מש""כ לעיל סי' תרצ""ה}, ורק ישלח לאדם אחד (בן איש חי תצוה אות י""ח), וע""ע בקובץ הלכות (פט""ו סעי' ל""ו) דמקיל לשלוח לכמה בני אדם"	סימן תרצו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן משלוח מנות לאבל?	"כתב הרמ""א דאין שולחין לאבל כל י""ב חודש ומציין ליו""ד (סי' שפ""ה), ויש בזה מח' אחרונים בכוונתו, הט""ז (ס""ק ג') ביאר ע""פ הרמ""א שם בסעי' א' דהביא דיש מקומות שנוהגין להקל בשאילת שלום אחר ל' יום אבל אין טעם להם אלא אם אמרינן דשאילת שלום שלנו לא מקרי שאילת שלום שבימיהם, ולפי""ז כוונת הרמ""א להקל במשלוח מנות ע""פ מנהג זה, אבל מסיים הט""ז דאין לסמוך על מנהג זה אלא אם האבל עני, ויש עוד מהלך ברמ""א ממג""א (ס""ק י""ב) ע""פ הרמ""א שם בסעי' ג' דבשבת יש ב' מנהגים אם שואלים בשלום בשבת, ולפי""ז כתב הרמ""א דנפק""מ אם מותר לשלוח לו מנות בשבת [דהוי כשאילת שלום], וכיון דהרמ""א ס""ל דפורים דינו כשבת ואין אבלות בפרהסיא רק בצינעא א""כ במקום שנוהגין ליתן שלום בשבת ה""נ יכול ליתן משלוח מנות בפורים {ונראה דזהו העיקר פשט דהרמ""א כאן הביא מהרי""ל (סי' ל""א), וכן הביא המהרי""ל ביו""ד בסעי' ג'}, ויש עוד מהלך מערוה""ש (סעי' ט') דביאר ג""כ על דרך המג""א דקאי בסעי' ג' אבל להיפך דאע""פ דבשבת מצינו ב' מנהגים מ""מ בפורים לכו""ע אסור לשלוח דלהרבה דעות נוהג אבלות בפורים, ובדעת המ""ב אינו ברור, דמצד אחד במ""ב (ס""ק כ""א) משמע כהט""ז דלא הזכיר שבת, ומצד שני בשעה""צ (ס""ק כ""ג) מציין למג""א {ומסתבר יותר כהמג""א}, ואפי' אם יש היתר לשלוח לו מנות לא ישלח לו מיני שמחה (מ""ב ס""ק כ""א), והגשה""ח (פכ""א אות ז' סעי' י') כתב דרובם נהגו להקל ליתן שלום בשבת אחר ל' יום וא""כ מותר לשלוח להם משלוח מנות, אבל הרבה אחרונים מחמירים אפי' במקום שנוהגין להקל בשאילת שלום בשבת מ""מ אין לשלוח להם משלוח מנות בפורים, וכן פסק הקובץ הלכות (פט""ו סעי' ל""ז), ומ""מ יש עצה לשלוח למשפחה בכלל ולא לאבל בפרט (קובץ הלכות פט""ו סעי' ל""ח)"	סימן תרצו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באבל עני?	"בודאי מותר לשלוח לו מעות אפי' תוך ז' דלא גרע מצדקה (מג""א ס""ק י""א, ט""ז ס""ק ג', מ""ב ס""ק י""ט), וה""ה דמותר לשלוח לו דבר מאכל בתורת צדקה (א""ר, כה""ח ס""ק ל""ה) או שאר דברים (ערוה""ש סעי' ח')"	סימן תרצו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשלוח מנות לרב שהוא אבל?	"כתב דברי מלכיאל (ח""ה סי' רל""ז) דהוי כפרעון חוב ודבר האבד להרבנים אם לא ישלחו להם, ושמעתי מהגרי""א פארכהיימער שליט""א דה""ה דמותר לשלוח לרביים ומורות מטעם זה [וחידש הקובץ הלכות (פט""ו סעי' ל""ט) דה""ה דמותר לשלוח להוריו דאין זה מתנה של שמחה ואינו דומה לשאילת שלום]"	סימן תרצו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין בעיר אלא אבל?	"חייב לקיים מצות משלוח מנות וא""כ צריך לשלח לאבל, ומ""מ כתב הרמ""א דהאבל יכול למחול {לשיטתו דס""ל דמהני מחילה אבל לפי הפר""ח לא מהני מחילתו, עי' מש""כ לעיל (סי' תרצ""ה)}, וביאר הערוה""ש (סעי' ח') דאין כוונתו דצריך למחול אלא שרשות למחול [וכפשוטו יש ראיה מכאן דאבל א""צ לסרב מלקבל משלוח מנות, אבל יש לדחות דהכא א""א בענין אחר, ולדינא בכל אופן א""צ האבל לסרב מלקבל משלוח מנות (קובץ הלכות פט""ו סעי' ל""ז, שבט הלוי ח""י סי' ק""ז אות ג')]"	סימן תרצו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אונן מותר בבשר ויין בפורים?	"המחבר הביא הארחות חיים דמקיל דלא אתי עשה דיחיד דאבלות ודחי עשה דרבים דאורייתא [דפורים הוי דברי קבלה], והמג""א (ס""ק י""ג) הביא דיש מקילין אפי' בעשה דרבים דרבנן וכמ""ש לעיל (סי' תקמ""ח). אכן, תמה המג""א (ס""ק ט""ו) מהו החיוב לאכול בשר ויין בלילה, ואפי' ביום מסתבר דאינו חמור משבת ויו""ט ואין בהם חיוב בשר ויין [דהביא תלמידי רבינו יונה דאינו מחויב לאכול בשר ויין בשבת, ואפי' ביו""ט דכתיב שמחה מ""מ ראינו דאין חיוב לאכול אלא בזמן שבית המקדש קיים] והעלה דעל כל פנים בלילה לא יאכל בשר ויין דיש סוברים דכל אדם אין אוכלים בשר בליל פורים וכמ""ש לעיל (סי' תרצ""ה), וכ""ש שלא יאכל בליל ט""ו אבל יכול להקל לאכול בשר ויין ביום (מ""ב ס""ק כ""ד) {וצ""ל דס""ל דיש חיוב לאכול בשר ביום הפורים} [ודה""ח מקיל לאכול ביום ט""ו, והשיג עליו השעה""צ (ס""ק כ""ח) דלא עדיף מליל י""ד, ומציע דכוונת הדה""ח להקל בט""ו למוקפין], והערוה""ש (סעי' ז') ביאר דהמחבר מיירי כשלא יקברנו היום על כן מותר בבשר ויין אבל היכא דיקברנו קוברו תחילה ואח""כ יקיים מצות פורים"	סימן תרצו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באונן לגבי קריאת המגילה 1) בלילה 2) ביום?	"1) כתב הרמ""א כיון דאין דרכו לקוברו בלילה מחויב במקרא מגילה דומיא דליל יו""ט שני [ומה שכתב הרמ""א דהוא כל שכן מאכילת בשר ויין תמה המג""א (ס""ק י""ד) דאין זה כל שכן אלא הוא דין בפנ""ע דאינו טרוד בקבורת המת], אכן השיג עליו הדרך החיים דמבואר בסי' תקמ""ח דבליל יו""ט שני יש מח' הפוסקים אם מחויב במצות, ועוד שאני התם דהוא יו""ט גמור משא""כ פורים הוי כמו יום חול, ולפיכך כתב דישמע המגילה מאחר (מ""ב ס""ק כ""ה) [דעל הצד דהוא פטור לא עשה כלום] {ויש לעיין מה יעשה בשאר מצות} 2) כתב הרמ""א דקבורת מתו קדים ואח""כ יתפלל ויקרא המגילה, אכן השיג עליו המג""א (ס""ק ט""ז) דראינו לעיל (סי' תרפ""ז) דיש חולקים וסוברים דמקרא מגילה קדים, ואפ""ה מצדד דפטור מק""ש ותפילה [וגם מצדד דפטור מתפילין דאקרי פאר, והא""ר ס""ל דחייב [דפורים ימי משתה ושמחה ואין זה מעולל בעפר קרנו], וצ""ע לדינא (פמ""ג א""א ס""ק ט""ז, שעה""צ ס""ק ל""ב)], ואפי' כשהוא שומע המגילה יש לו לחזור ולקרא המגילה שנית אחר הקבורה [בלא ברכה (שעה""צ ס""ק ל')] דתלמוד ערוך הוא דאונן פטור מכל מצות אלא שמסתפק דאולי יוצא כשהוא מחמיר על עצמו לשמוע אפי' כשהוא פטור וכמ""ש בסי' ע""א, ולמעשה מבואר ממ""ב (ס""ק כ""ו, שעה""צ ס""ק כ""ט) דישמע המגילה עוד הפעם אחר הקבורה"	סימן תרצו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות נישואין בפורים?	"המחבר פסק כהרשב""א (ח""ג סי' רע""ו) דמקיל דדוקא ברגלים אמרינן ושמחת בחגך ולא באשתך, ועוד הוי חד יומא ומשום חד יומא לא משהי אינש וא""כ ליכא חשש ביטול פריה ורביה [וצ""ע דבגמ' (מו""ק ט' ע""א) אמרינן האי סברא בערב יו""ט דאח""כ תו לא מצי לישא אותה, ותי' המג""א (ס""ק י""ח) דהרשב""א כתב סברא דנפשיה ורק נקט לישנא דגמ', ועוד מציע המג""א דמקורו של הרשב""א הוי מעצרת דאסור אע""פ שאפשר לישאנה אח""כ, אלא ש""מ דבשביל הרווחה דיום אחד לא חיישינן שישהה], אכן לפי הטעם דאין מערבין שמחה בשמחה עדיין יש לאסור, ולזה פי' המג""א זהו כוונת הרשב""א בסוף דבריו דבדרבנן הולכים אחר המקיל ואזלינן בתר שאר הטעמים, אמנם מעורר המג""א דאמרינן לעיל (סי' תקמ""ו) דקיי""ל כמ""ד אין מערבין שמחה בשמחה וא""כ ראוי להחמיר שלא לעשות נישואין בפורים אלא ביום י""ג [ועוד הביא שהלבוש ג""כ ס""ל שלא יעשה נישואין בפורים כי היכי דאין עושין סעודת פורים בשבת, אבל השיג עליו המג""א דטעם זה שייך רק בשבת דבא ממילא ולא יהא סעודת פורים ניכרת אבל בסעודת נישואין ליכא דין שיהא ניכרת], וכן הביא הדרכ""מ (ס""ק ה') בשם מהר""י ברי""ן שלא לעשות נישואין בי""ד וט""ו מפני אין מערבין שמחה בשמחה [והדרכ""מ עצמו רוצה לדחות דדוקא ברגלים מקרי עירוב שמחה בשמחה ולא בפורים]. להלכה, השע""ת (ס""ק י""ב) הביא שהפר""ח מחמיר כהמג""א אבל הברכ""י הביא מוהר""ר יצחק הכהן דמקיל כהמחבר ומסיים דנוהגין כמדינות אלו להקל, והמ""ב (ס""ק כ""ח) מסיים בחמד משה דכתב דנכון יותר לעשות החופה בסוף י""ד אחר סעודת פורים [ולא כתב בליל ט""ו דבזמנם נהגו לעשות החופה בין השמשות]"	סימן תרצו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסעודת פדיון הבן בפורים?	"הדרכ""מ (ס""ק ה') הביא מר' יעקב וייל דהחמיר אפי' בשושן פורים משום אין מערבין שמחה בשמחה, ואח""כ הביא תוס' מו""ק (ח' ע""ב) דס""ל דאינו שייך עירוב שמחה בשמחה בסעודת מילה ופדיון הבן רק סעודת נישואין, וכן פסקו הרמ""א ומ""ב (ס""ק כ""ט), ועי' לעיל סי' תקמ""ו סעי' ד'"	סימן תרצו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבע ברכות בפורים?	"א""צ פנים חדשות ביום י""ד ולילו (ספר גופי הלכות, באה""ט ס""ק י""ב, כה""ח ס""ק נ""ד), אכן הקובץ הלכות (פט""ז סעי' י""ד) הביא מכנסת הגדולה שחולק על הגופי הלכות וס""ל דבפורים צריך פנים חדשות, וכן הביא משו""ת התעוררות תשובה (ח""ד אבה""ע סי' כ""ט אות ב') ועוד אחרונים"	סימן תרצו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ללבוש בגדי אשה בפורים?	"הרמ""א הביא תשובת מהר""י מינץ (סי' ט""ו) דכי היכי דנוהגין לפטור הבחורים מגזל משום שמחת פורים כן יש להקל באיסור לא ילבש משום שמחת פורים דהרי אינם מכוונים לניאוף, ואע""פ שמהר""י ברי""ן מחמיר מ""מ נוהגין להקל, אבל הדרכ""מ (ס""ק ה') מסיים דטוב להחמיר ולעבוד את ה' בשמחה ולהיות גילה ברעדה, והמ""ב (ס""ק ל') הביא הב""ח וט""ז מיו""ד (סי' קפ""ב) דיש לבטל מנהג זה, וכ""כ הכנסת הגדולה [והמ""ב ג""כ הביא של""ה שכתב להרחיק בזה {וצ""ע דלא מצינו זה בשל""ה בפנינו}], אמנם כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק ה') דאם רק בגד אחד של אשה אין למחות דאינו איסור דאורייתא להרבה פוסקים (מ""ב שם) [וצ""ע למה הוסיף המ""ב תיבת ""אפשר"" (פסק""ת הע' 104)] {ועי' מש""כ ביו""ד (סי' קפ""ב סעי' ה') דאנן קיי""ל דאפי' בגד אחד הוי איסור דאורייתא, ואפי' הפמ""ג כאן דכתב דאין למחות ביד המקילין הוי בצירוף דעת מהר""י מינץ דפורים שאני דאין כוונתו לעבירה, ויש מפרשים כוונתו לצרף שיטת ת""ק דאינו מחמיר אלא אם משנה כל מלבושיו}"	סימן תרצו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ללבוש כלאים דרבנן בפורים?	"ה""נ הרמ""א הביא מח' בזה והכריע דנוהגין להקל, אכן הא""ר (ס""ק ט""ז) הביא משל""ה דלאו משנת חסידים הוא ושומר נפשו ירחק מללבוש כלאים (פמ""ג מש""ז ס""ק ה', מ""ב ס""ק ל""א), ועוד כתב הכנסת הגדולה (ס""ס תרצ""ה) דאין להקל בכלאים דרבנן דשמא יבואו להתיר כלאים דאורייתא"	סימן תרצו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש היתר לגזול בפורים?	"הרמ""א הביא מנהג זה ובלבד שלא יעשו כדבר שלא כהוגן ע""פ טובי העיר, ולפי""ז מותר אפי' לברך עליו, אבל למעשה ה""נ כתב השל""ה דאין זה משנת חסידים (א""ר, פמ""ג מש""ז ס""ק ה', מ""ב ס""ק ל""א), וכתב הערוה""ש (סעי' י""ב) דעכשיו אין נוהגין אלא כל מי שמזיק חייב לשלם, ועי' מש""כ לעיל תרצ""ה"	סימן תרצו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב ללמוד מסכת פורים?	"הבאה""ט (ס""ק י""ג) הביא תשובת דבר שמואל (סי' קצ""ג) דכתב תוכחת מגולה כנגדה"	סימן תרצו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להתפלל מנחה ומעריב עם שטראמל?	"כתב השבט הלוי (ח""י סי' י""ח אות א') דאין תלוי בחיצונית הבגד אלא כל זמן שהוא עומד כאילו עומד לפני השכינה ואינו עושה שום שחוק אין נפק""מ באיזה בגד הוא לובש"	סימן תרצו סעיף ח		
